טרור ובריאות

לא צריך מחקר או סטטיסטיקה כדי לומר שלשבוע האחרון, בו היו 4 פיגועים, יש השפעה קשה על בריאות הנפש של הרבה אנשים באוכלוסייה. במיוחד על רקע שנתיים שבהן התמודדנו עם מגיפה עולמית ואחרי חודש בו אנו צופים בחדשות קשות מאוקראינה. המתח, הפחד והכאב הולכים ומצטברים ואצל חלקנו מתבטאים בחרדה, דיכאון ופוסט טראומה.

מה שכן אפשר ללמוד מהמחקר זה איך שירותי הבריאות יכולים לשפר את התגובה שלהם כדי להקל על העומס הנפשי באוכלוסיה. מחקר שנערך בבריטניה לפני כשלוש שנים מצא שהטיפול הנפשי לאחר פיגוע טרור אינו מותאם לסוגי האוכלוסיה השונים. לפי המחקר, ככל שקבוצה חברתית נהנית ממשאבים מצומצמים יותר, כך היא מגיבה באופן קשה יותר מבחינה נפשית לפיגועי טרור.

משתנים דמוגרפיים, כמו גיל, מוצא ומגדר, יכולים להגדיר את הקבוצות שזקוקות להתערבות נפשית האינטנסיבית ביותר. גם בעלי מקצועות, בהם החשיפה למידע על פיגוע הטרור, צריכים להיות במוקד תשומת הלב.

מחקר אחר, שנערך בישראל בתחילת שנות האלפיים, הצביע על כך שבטווח הארוך, האוכלוסיה הערבית, ובמיוחד נשים ערביות, סובלת מתגובה נפשית קשה יותר כאשר יש רצף של פיגועי טרור.

לפחד אין גבול לאומי, אתני, מעמדי או מגדרי. עם זאת, ככל שקבוצה נתונה ליותר לחצים ופחדים קיומיים אחרים (כמו, חוסר ביטחון כלכלי או אפליה גזענית), כך אירועים טראומטיים כמו פיגועי טרור ידחקו את חבריה וחברותיה לקצה גבול היכולת הנפשית ויפגעו בהם.

מקווים שיהיה סוף שבוע רגוע, שקט ובטוח.