פעם (נגיד, בשנות השמונים) חשבו שאיכות הסביבה הוא תחום לאנשים שיש להם זמן לעסוק בדברים פחות דחופים. אחר כך (אולי בשנות התשעים) גילינו שיש קשר בין מעמד סוציואקונומי לבין פגיעה מבעיות סביבתיות. הבנו שככל שקבוצה עניה יותר, כך קל לזהם את האזור שבו היא חיה ולא לטפל בהשלכות של הזיהום או לפצות את הנפגעים.
היום אנחנו כבר יודעות ויודעים שכולם נפגעים. לא באופן שווה, אבל כולם. בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים שמצביעים על קשר בין בעיות סביבה לפגיעה נפשית.
מחקר שנערך בבריטניה לאורך מספר שנים ופורסם בשבוע שעבר במגזין של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה, מצביע על קשר בין חשיפה ממושכת לזיהום אוויר לבין עלייה משמעותית בסיכון לסבול מדיכאון וחרדה.
החוקרים סבורים שהפחתה של הזיהום יכולה להקל על כל הסובלים מדיכאון וחרדה וקובעי מדיניות שיש בכוחם להשפיע על רמות הזיהום חייבים לקחת גם את המידע הזה בחשבון.