שנים ארוכות של תקצוב חסר לצד גידול משמעותי של הנזקקים לטיפול (במיוחד אחרי הקורונה), הן של ילדים ונוער והן של מבוגרים, הביאו למצב מסוכן זה.
למרות הבטחות קודמות להביא את מערכת בריאות הנפש לקדמת הבמה, לצמצם את תורי ההמתנה ולהקים שירותים חדשים ומתקדמים כפי שקורה במדינות המפותחות, לצד הגדלת השירותים שכבר קיימים, כמו בתים מאזנים וכו’, המצב לא השתפר כלל ואף התדרדר, כפי שמראה הדוח של ד”ר יובל לבנת, מנכ”ל מרכז “אדווה”.
תקציב המדינה לשנים 23-24 לא מבשר טובות, בלשון המעטה, עם תוספות לא משמעותיות “שבקושי מדביקות את הגידול בנזקקים והזכאים לשירות”.
קישור לדו״ח מרכז אדוה: תקציב בריאות הנפש: פער כביר בין הצורך לשירותים.