אימו: ספר שירה ועמוד פייסבוק חדש

כדי לייצר אפשרות למשוב מבלי לחשוף את זהותה של הכותבת (/זהותו של בנה), יצרה “אימו” דף פייסבוק לספר (ליחצו כאן)

לבקשתה, אנו מביאים לכם מקטע מהספר, המצביע על בעיית שעות העבודה של הפסיכיאטר המחוזי המטפל במצבי סיכון חיים:

אֲרוּחַת שַׁבָּת

חֲבָטוֹת כִּסֵּא בְּקִיר הַזְּכוּכִית שֶׁל הַחֶדֶר שֶׁלְּךָ בַּמִּרְפֶּסֶת הַסְּגוּרָה,

בַּדֶּרֶךְ לַסָּלוֹן עֲצִיץ גָּדוֹל וְכָבֵד מִתְנַפֵּץ.

בַּחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה, אַתָּה הוֹלֵם בְּאֶגְרוֹפְךָ בַּבָּבוּאָה שֶׁבָּרְאִי.

דָּם מְטַפְטֵף מֵהָאֲגוּדָל לְיַד הַצִּפֹּרֶן.

אֲנַחְנוּ נִמְלָטִים מֵהַבַּיִת הַמְּרֻסָּק,

עוֹמְדִים מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַכְּבִישׁ.

אֲנַחְנוּ עִם בְּרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ.

אַתָּה לְצַד הַמִּקְלָט הַצִּבּוּרִי עִם הַנַּיָּד, מִתְיַעֵץ

עִם מִישֶׁהוּ מֵהַכַּת שֶׁעוֹד מוּכָן לְדַבֵּר אִתְּךָ.

אֲנִי עוֹלָה הַבַּיְתָה לְהָבִיא אֶת הַפַּשְׁטִידָה. רֶגַע לִפְנֵי, אֲנִי מְשַׁרְבֶּטֶת עַל דַּף אֶת הַמִּלִּים: דָּחוּף! בַּקָּשָׁה לְאִשְׁפּוּז כָּפוּי, וְשׁוֹלַחַת בַּפַקְס. בַּחוּץ כְּבָר יִמָּצֵא שֻׁלְחָן.

 

לֹא זוֹכֶרֶת מָתַי נִשְׁמְטָה הַפַּשְׁטִידָה,

מָתַי הַחֲשֵׁכָה הָפְכָה מֻחְלֶטֶת.

אֲנַחְנוּ עַל הַדֶּרֶךְ. מְכוֹנִית עוֹצֶרֶת. זֶה אָחִי. הוּא מְנַסֶּה, בּוֹא,

הוּא מַצִּיעַ, וְהַכַּפְתּוֹר מִכְּנַף הַמְּעִיל שֶׁלְּךָ נִשְׁאָר אֶצְלִי בַּיָּד.

אַחַר כָּךְ אֲתַקֵּן אוֹתוֹ, אֶת הַזָּ’קֶט הַיָּפֶה מִזָּארָה.

אַתֶּם רָצִים לְתוֹךְ הַשָּׂדֶה שֶׁהָיָה פַּעַם וַעֲדַיִן קוֹרְאִים לוֹ הַפַּרְדֵּס.

אֲנִי מְנַסָּה אֶת הַמִּשְׁטָרָה אֲבָל הֵם שׁוֹאֲלִים, גְּבִרְתִּי, יֵשׁ נֶזֶק לִרְכוּשׁ?

הַבֵּן שֶׁלִּי, הַבֵּן שֶׁלִּי, אֲנִי מַמְשִׁיכָה.

 

זֶה לֹא עוֹבֵד.

אַתָּה מֻתָּשׁ. אֲנִי לְיָדְךָ.

נֹאכַל מַשֶּׁהוּ. נִכָּנֵס לְבֵית קָפֶה. הִנֵּה כָּאן. אַתָּה

מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת לְיָדִי בַּדֶּרֶךְ הָלְאָה.

נִסַּע רַק לְטַפֵּל בָּאֶצְבַּע, אֲנִי

מַפְצִירָה. כֻּלָּנוּ יַחַד בַּמְּכוֹנִית בַּדֶּרֶךְ לַמִּיּוּן.

מֵאֲחוֹרֵי גַּבְּךָ אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת בְּדִיקַת פְּסִיכִיאָטֶר, בְּקִיאָה

בַּפְּרוֹטוֹקוֹל, בְּלִי זֶה לֹא יִהְיֶה אִשְׁפּוּז.

 

אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים.

אָחִי בַּדֶּרֶךְ לַקַּבָּלָה לְבַקֵּשׁ שֶׁיִּכְלְלוּ אֶת בְּדִיקַת הַפְּסִיכִיאָטֶר בַּסִּכּוּם.

אַתָּה מַשְׁגִּיחַ וְרָץ לְהַקְדִּימוֹ.

אַתָּה קַר רוּחַ.

אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים.

אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים. בַּשָּׁמַיִם שׁוּב יֵשׁ כּוֹכָבִים.

עוֹד מְעַט וַאֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ לַמִּדְבָּר, נִכְנָסִים רוֹעֲדִים

לְמָה שֶׁהָיָה הַבַּיִת. חָזַרְנוּ לָקַחַת שַׂקֵּי שֵׁנָה

וְאַתָּה רָצִיתָ אֶת הַגִּיטָרָה. אַתָּה נִכְנָס

לַחֶדֶר שֶׁלְּךָ. חָמֵשׁ דַּקּוֹת שֶׁקֶט. נִרְדַּמְתָּ כָּכָה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה.

בִּתְנוּעוֹת זְהִירוֹת אֲנַחְנוּ מְטַאטְאִים אֶת שִׁבְרֵי הַזְּכוּכִית תַּחְתֶּיךָ,

אֶת שִׁבְרֵי הָרְאִי בָּאַמְבַּטְיָה, הָעֲצִיץ בַּפְּרוֹזְדּוֹר,

יוֹרְדִים בַּחֹשֶׁךְ וְאוֹסְפִים בֶּחָצֵר עַל הַדֶּשֶׁא אֶת שִׁבְרֵי הַחַלּוֹן.

 

הַמִּשְׂרָד הַמֶּמְשַׁלְתִּי שֶׁמְּטַפֵּל בְּמַצְּבֵי חֵרוּם מְסַכְּנֵי חַיִּים

לֹא עוֹבֵד.

מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַתָּה מַגִּיעַ לְבֵית חוֹלִים אַחֵר לְבַדְּךָ.

מִכְתַּב הַסִּכּוּם מֵהַמִּיּוּן שֶׁנִּמְצָא בַּחֶדֶר שֶׁלְּךָ יֹאמַר שֶׁסֵּרַבְתָּ לִתְפִירַת הַחֲתָךְ.

אֲנַחְנוּ רַק רָאִינוּ

תַּחְבֹּשֶׁת לְבָנָה חֲדָשָׁה עַל הַיָּד.

 

אַחַר כָּךְ הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן, בַּבֹּקֶר אֲנִי בָּרְחוֹב, מְצַלְצֶלֶת וּמְצַלְצֶלֶת. לֹא עוֹנִים. בְּמִשְׂרַד הַפְּסִיכִיאָטֶר הַמְּחוֹזִי, הַבַּחוּרָה אוֹמֶרֶת שֶׁהַפְּקִידָה חוֹלָה וְהִיא מְטַפֶּלֶת קֹדֶם בַּפַקְסִים הַדְּחוּפִים, וּבְשָׁלוֹשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם חוֹשְׁבִים שֶׁאוּלַי לֹא בֶּאֱמֶת צָרִיךְ. בְּאַרְבַּע הָאָחִים מַגִּיעִים. אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים יַחַד, שׁוֹתְקִים, בָּאַמְבּוּלַנְס בַּדֶּרֶךְ לְמִיּוּן נֶפֶשׁ.