אנו שמחים לפרסם את ההתרעה החמה השנייה ממשפחות מתמודדים, בעקבות הפוסט האחרון בבלוג של מיכלי. נושא ההתרעה: התעלמות גורמי המקצוע בקהילה מתפקידה של המשפחה בשיקום, ובעיית התחלופה הגבוהה של עובדי הבריאות. בסוף ההתרעה תמצאו גם מענה לקושי שהועלה בה וגובש על ידי פעילות עוצמה
מאת דליה ואלכס, הורים למתמודדת
בין שורות הבלוג האחרון של מיכלי נוכחת זעקה, ואין בן משפחה שאינו יכול להזדהות אתה, כאשר תסכול וחוסר אונים אל מול מערכות/ עמותות בריאות הנפש הם נחלת כולנו. את אומנות ההתנהלות מולן אנחנו מכנים “הליכה בין הטיפות” – רק לא להזיק למטופל בעתיד.
רקע קצר: מאחר שסל שיקום לא היה מוכן לאפשר לבתנו, צרכנית בריאות הנפש, מגורים במסגרת הוסטל כל שהוא, היא מתגוררת באופן עצמאי בקהילה בדירה שכורה (חמישית במספר!), והתמנתה עמותה שאמורה ללוות אותה ולטפל בה. אנחנו, ההורים, מבקשים להסב תשומת לב ולהדגיש מה ניתן לשפר בהתנהלות בין נותני שרות בבריאות הנפש ובין מקבליה, לטובת הכלל.
1. הורים ובני משפחות הינם נכס ולא נטל עבור עמותות וארגונים מטפלים
מהניסיון הפרטי שלנו, דומה שאין כמעט עניין לעובדים סוציאליים, מלווים ומספקי עבודה עד הבית לשתף אותנו, כהורים, בתוכניות שאולי נרקמות עבור בתנו או בצעדים כל שהם שנקטו בהם. אנחנו מתרשמים כמנוטרלים לחלוטין. לא פונים אלינו, לא מעדכנים אותנו, די מתעלמים מטלפונים ופניות שלנו, ולא מוכנים לפגוש אותנו – שקופים. והתוצאה – שאנחנו אף פעם לא יודעים אם בתנו עדיין מטופלת על ידם, וחבל. יתרה מכך, כבר התנסינו בהאשמות שהשפענו עליה לרעה, שבגללנו הקשר לא צלח.
ההצעה שלנו: ליישם מדיניות הפוכה. כן לשתף את בני המשפחות, כן לעדכן אותם בשקיפות, כן לערוך אצלם ביקור בית כדי להכיר את הדינמיקה שמתחוללת בינם לבין בן המשפחה, המטופל שלהם. וזאת, בין אם ההורים ממלאים תפקיד אפוטרופסות באופן רשמי או בין אם בפועל.
לא מיותר להדגיש, כי הורים או בני משפחה רואים את טובת בניהם ובנותיהם החולים תמיד לנגד עיניהם. הם התומכים והעוזרים העיקריים במאבק ללא הפסקה, והם אלו שסופגים את מלוא התסכולים והתופעות שנובעים ממחלות הנפש שלהם. יש לזה שם – עבודה חינמית. יש לה ערך רב כלכלי וחברתי, וכדאי לנצל אותה לטובת כל הצדדים.
2. התחלופה של עובדים בבריאות הנפש אינה מיטיבה עם המתמודדים
אנחנו מודעים לבעיית העובדים הסוציאליים והמלווים בעמותות נותנות השירות לצרכני בריאות הנפש, ויכולים להבין אותה. אבל תחלופה של 4 עובדות סוציאליות בזמן קצר לא היטיבה עם בתנו, ובמיוחד כשנאלצה שוב לעבור דירה. קשה לה מאד ליצור קשר עם מטפל/ת חדש, לוקח לה זמן רב לתת אמון ולהתרגל שוב ושוב, ולכן קיים מצדה חוסר נכונות להכניס אותו/ה לפרטיותה או לדירה. באופן כזה היא (ובוודאי גם אחרים) עלולה לפרש את התחלופה המרובה כמשהו שנעשה במכוון נגדה.
לעומת זאת, עמותה כזאת, שיש בה קצב תחלופה כזה, ועובדיה, יפרשו את התנהגות המטופל/ת כחוסר רצון או חוסר יכולת לקיים קשר חברתי, יתייאשו ויתנערו מהם מהר, ועלולים לפרש זאת כחוסר נכונות וחוסר רצון לשיקום.
ההצעה שלנו: ממוענת לעמותות בריאות הנפש ונותני שירות תעסוקה עד הבית: לא להתייאש ממטופלים ולא לאבד תקווה. מטופל שלא מגיב מיד לאינטראקציה יתרגל במשך הזמן. שוב ושוב לנסות להדבר, לטלפן, להציע עזרה, להביא מתנה קטנה, לקנות אמון באופן הדרגתי. כל אחד יכול להשתנות אם יקבל הזדמנות. המטופל ירוויח דמויות משמעותיות וסמכותיות בחייו, והעובדים יוכלו לדווח על שיפור והתקדמות אמיתיים. (זה בוודאי מעוגן בחומר הלימוד).
ולכם, עמותת עוצמה, תודה שנתתם לנו אפשרות להעלות את ההתייחסות שניתנת לשיפור בקשר בין המטפלים והמטופלים בקהילה.
דליה ואלכס
תגובת עוצמה להתרעה החמה:
1. לאחר דיאלוג מול הוריה של המתמודדת, והתייעצות עם פעילים מרכזיים בעמותה, גיבשנו עבורם את המענה הבא:
כל מה שנכתב על ידכם משקף תחושות של משפחות רבות, כולנו מרגישים כך.
בשנים האחרונות יש שיפור בהכרה בחשיבותה ובתרומתה של המשפחה, אבל לצערנו הדבר לא תמיד מחלחל לשטח. אנחנו המשפחות צריכות להמשיך ולשאת את הבשורה, ולהתעקש. באם בתכם אינה מוכנה לשתף אתכם בחייה, בהיותה בגירה, יש אמנם מגבלות על התקשורת עם אנשי הצוות המטפלים בה, אך גם אז מחובתם להקשיב לכם, מבלי לשתפכם באינפורמציה עליה.
ובהקשר להתרעה על התחלופה הגבוהה של אנשי המקצוע, וביניהם העו”ס, עובדה המקשה ביותר על שיקום רצוף יעיל ונאמן: “עוצמה” ציינה בפני קובעי מדיניות את התחלופה הגבוהה והשלכותיה, ועשתה זאת בוועדות שונות בכנסת, במועצה לשיקום, ובפני מבקר המדינה, ואף בבית המשפט.
לצערנו, עדיין לא פתרו בעיה זאת, הקשורה, בין השאר, לשכר הנמוך של העובדים.
2. אנו רוצים להודות על השיתוף החשוב, ומזכירים שאנו מזמינים גם אתכם/ן בני ובנות משפחות של מתמודדים להוסיף סיפורים משלכם על תנאי המגורים בשיקום בקהילה, וכל נושא אחר, שיסייע בפעילות לשיפור חיי המתמודדים ובני המשפחות. אנא שלחו את סיפוריכם אלינו ונפרסם אותם: ozmawebsite@gmail.com.
ניתן לפרסם את הסיפורים ללא שם וללא כל הזדהות, אם הדבר עשוי לסכן את המתמודד או את משפחתו.
במקביל, חשוב לזכור כי אם תרצו לתרגם את סיפוריכם לפנייה מסודרת לגורמים במערכת בריאות הנפש, ניתן להיעזר בנו לצורך כך. אנא ציינו זאת כשאתם שולחים את הסיפור.
בברכה,
צוות התקשורת, עוצמה – פורום משפחות ארצי של נפגעי נפש