עוצמה עמותת משפחות לקידום בריאות הנפש
להיות משפחה של מתמודד או מתמודדת זה לא להיות רק אם או אב, או אח גדול. זה גם להיות אחיו הקטן של המתמודד. הנה כמה מלים שכתבה על כך אמו של מתמודד כזה, שיש לו אח בן 4:
בוקר
בן הארבע מבקש שאספר לו סיפור לפני שאני עוזבת את הגן.
הוא מביא ספר על ילדה עם כתם גדול בפנים שהילדות לא מתחברות איתה.
בסיום הספר אני שואלת,
ומה יש לדוד?
בן הארבע נע באי נוחות.
יש לו כתם כזה על הפנים? אני שואלת?
לא . הוא עונה בנחרצות.
אז מה יש לו???
בן הארבע מתפתל בכסאו,
(איך הוא יכול להסביר מחלת נפש).
תגידי את,
הוא מעביר לי את הכפפה.
דוד חושב לפעמים שהוא כלב?
כן,
נאנח אנחת רווחה בן הארבע, נתתי תיאור לטירוף.
ואיך אתה מרגיש כשדוד כלב?
בן הארבע ממשיך לתלות בי עיניים,
אמא תסבירי את זה גדול מידי בשבילי.
אתה מפחד?
לא.
ואז עולה לי ההברקה.
אתה מרגיש שאתה צריך לשמור עליו?
כן נאנח בן הארבע אנחת רווחה.
ואני, לי רק נשאר לתת לו חיבוק גדול.
ולהזכיר לו בשקט
שאני, וגם אבא שומרים גם עליו וגם על דוד….