מדוע אנחנו – ארגוני הצרכנים והמשפחות – בעד הרפורמה הביטוחית בתחום בריאות הנפש?

בקרב כולם, לרבות אנשי משרד הבריאות, קיימת תמימות דעים שאף ללא קשר לסערה הנוכחית, מצב שירותי בריאות הנפש מצוי עמוק מתחת לקו האדום. על כן, הביקורת הציבורית אינה צריכה להתמקד בתנאי ההעסקה של עובדי המרפאות, העושים אמנם עבודה מסורה, אלא בזכויותיהם היסודיות של רבבות האנשים הנזקקים לשירותי המרפאות. אלו, שלשמם נועדו המרפאות אך אינם מאוגדים בוועדי עובדים.

היוזמה להכליל את תחום בריאות הנפש בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המכונה “הרפורמה הביטוחית”, תעגן את הזכות לשירותים מרפאתיים, ותבטיח גורם האחראי לאספקתם. הטלת החובה על קופות החולים, שהן גופים ציבוריים הכפופים לחלק גדול מן החובות המנהליות, תעניק כלים יעילים לביקורת שלטונית, וזכות תביעה בידי הצרכן בגין הפרת זכותו.

אמת, חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו עולם שכולו טוב, ויש שיאמרו רחוק מכך. אך מכוח עקרון השוויון אותו תובעים צרכני בריאות הנפש, נדמה שההסדר שקבע המחוקק בשנת 1994 בעבור כלל תושבי ישראל – טוב לא פחות עבורם. כשם שתושב ישראל זכאי לשירותיו של האורתופד ורופאת העיניים בקופת החולים, כך הוא זכאי לשירותיו של הפסיכולוג והפסיכיאטרית.

דבר אחד ברור – עם הקשיים והחששות יש להתמודד במסגרתו של חוק המבטיח את הזכות לבריאות, ולא בתור למרפאה. דווקא היום, עם כניסתן לתפקיד של ממשלה וכנסת חדשות, יש צורך בלחץ ציבורי על מנת לעגן בחוק את הזכות לטיפול הולם, ובמאבק פרלמנטרי עיקש שיבטיח כי ההסדר שיקבע יבטיח את טובת הצרכנים: יש לוודא שכל מבוטח הסובל ממצוקה נפשית או שקיים חשש שיפתחה, יהיה זכאי לקבל טיפול; שיפורט בחוק סל טיפולים הנותן מענה מקצועי ראוי; שלא יפגעו שירותי השיקום בקהילה; שיועברו תקציבים נאותים לקופות החולים ובו בעת, שיהודק מערך הבקרה השלטוני עליהן, וכן להבטיח שלא תיסגרנה המרפאות הקיימות, לפחות עד אשר ייפתחו קופות החולים חלופות הולמות.

קראו עוד על קיצור תולדות הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש