עמותת המשפחות ‘עוצמה’ פונה לממשלה, לממסד הרפואי ולמנווטי התכונית הלאומית למניעת אובדנות לאמץ בהקדם שירות ניידות חירום לטיפול במצבי חירום נפשי ובסיכוני אובדנות של הנפגעים במחלות נפש.
כתבה ארוכה בעיתון הארץ מה-9.3.2016 דיווחה על בעיות קשות של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. בנתוני תופעת האובדנות בעולם ובארץ, ששימשו רקע לתוכנית, מודגש כי אובדנות היא גורם תמותה בולט בקרב חולי נפש קשים, ובמיוחד בצעירים – בילדינו!
לצורך צמצום האובדנות באוכלוסייה זו לא מספיק תקצוב הדרכת שומרי סף ותוכניות הסברה, אלא נדרשים גם שירותי חירום, ניידות שיגיעו למגורי החולים, לרוב עפ”י פניות המשפחות.
מנווטי התוכנית הלאומית מתעלמים ומתנגדים לשירות כזה, אפילו לאור הצלחתו במדינות חו”ל, ולמרות שהמרחקים בארץ הם קצרים.
הניידות יעילות גם מפני שיגיעו במקרי חירום שאינם אובדניים ובכל זאת דורשים טיפול רפואי דחוף – כמו שיש שירותי מד”א לתחלואת גוף. האם ייתכן בלעדיהם?
כשאין מי שישלח צוות חירום נאלצות משפחות, שחוששות מאסון, לפנות למשטרה, (שחייבת לבוא), ואז היא מובילה את החולה, לפעמים עצור באזיקים, לחדר מעצר ומשם בצו לאשפוז וטיפול כפוי. משפחות מדווחות שזו טראומה קשה לחולה ולמשפחתו, שעלולה להחמיר את מצבו וסיכויי התאבדותו.