עוצמה עמותת משפחות לקידום בריאות הנפש
פרופסור לבקוביץ,
רוצה אתה כי על “כל אישפוז כפוי יהיה מכתב של בני המשפחה המסביר מדוע כופים על המטופל ועלינו את האישפוז”.
לידיעתך, הלוואי והמשפחות היו יכולות לכתוב מכתבים ועל ידי כך לגרום לאישפוז בן משפחתם. זה לא קיים !!!.
הפסיכיאטריה בישראל “דאגה” למערך מסורבל שבלעדיו אין אישפוז פסיכיאטרי. או שרופא משפחה כותב מכתב, או עובד סוציאלי, או פסיכולוג, או פסיכיאטר. בלעדי כל הללו – לא קיים אישפוז. צריך שהמטופל יהיה מסוכן לעצמו ולאחרים כדי לאשפזו. צריך שבוחן המציאות שלו יהיה לקוי. ואתה חושD7 שהמשפחות לא מסוגלות לזהות מצבים כאלו??
לו מערך הפסיכיאטריה היה מקשיב למשפחות, בין אם בכתב ובין אם בעל פה, היה נמנע הרבה סבל לכולם ובמיוחד למטופלים. היה גם נמנע אובדן של חיים רבים, ועל D7ך יש לנו הוכחות!!
המשפחות לא כופות את האישפוזים. מצב המטופל/ת הוא זה אשר דורש את האישפוז. המשפחות הן הראשונות לראות הדרדרות במצב קרובם , כמו גם הראשונות לראות השתפרות במצב. לו היו “תופסים” את המצבים הפסיכוטיים בתחילת דרכם, לא היה צריך להגיע לאישפוז. לו הרופאים בקהילה היו מקשיבים יותר, גם למשפחות, היו חוסכים כספים אדירים, מקצרים אישפוזים למי שכבר הגיע לפסיכוזה, וגם חיי משפחות רבות היו ניצלות.
ה”אני המאשים ” שלך, פרופסור לבקוביץ, אינו במקומו ואינו צודק. והיה ותדרוש מכתבים אלו, אנו, המשפחות דורשות גם כן מכתב מפורט המנמק מדוע לא קיבלתם לאישפוז מטופל/ת מסויים/ת , וגם מכתב המפרט ומסביר בפירוט מדוע אתם מתעקשים לשחררם, מוקדם מכפי שהמשפחות סבורות.
מה רבים היו השחרורים אשר נגמרו באסון ! אנו משפחה, שהפסיכיאטרית של בנה, באישפוז, בבית החולים, שואלת לדעתה. אותה פסיכיאטרית אינה יכולה לאשפז את בננו בגלל התקנות / החוקים שלכם על סמך בקשה שלנו בלבד. אבל היא יכולה לשתף איתנו פעולה, תוך כדי אישפוז ולשאול מתי אנו מרגישים שיש שיפור. היא גם מתייעצת איתנו לגבי מינון התרופות.
אנחנו, כמשפחה, עשינו 3 אישפוזי בית מתוך כ – 15 אישפוזים שבננו עבר. אנחנו יודעים וחיים את המצבים של הפסיכוזה. יודעים כי אין מענה בקהילה, כאשר היא רק מתחילה. יודעים כי נצטרך לעבור תקופה ארוכה של שבועות וחודש99ם של חיי חרדה לחיי בננו, לחיינו אנו, שנחיה ימים ושעות בתחנות משטרה וברכבי משטרה וחיפוש אחר בננו הנעלם.
לו היתה זו הפעם הראשונה, השניה, השלישית, של ההתקף הפסיכוטי של בננו, עוד היינו מבינים. אולי אנחנו עדיין לא יודעים מה זה התקף פסיכוטי, וסתם לוחצים על המערכת לאשפז. אבל יש לנו גם כבר “פרופסורה” בנושא. ואנחנו יודעים היטב מהכרותנו עם בן משפחתנו, כי הוא מתדרדר.
מוכנה אני לעשות איתך “עסק”, פרופסור ליבוביץ. אתה תאשפז את בני לפי בקשתי. גם אם תדרוש בקשה זו בכתב. והיה ואם יתגלה במשך שלושה ימי הסתכלות ראשונים – כי הוא “לא פסיכוטי ולא מסוכן לעצמו ולאחרים” (כפי שהדרישות שלכם כיום להצדקת אישפוז כפוי ) – אזי , אני אשלם את ימי האישפוז שלו !!!!
מתחייבת. ובטוחה שאני מדברת בשם משפחות רבות רבות.
עשינו עסק?
אורה, פעילת עוצמה
לשאר התגובות:https://www.ozma.org.il/?p=2001