עוצמה עמותת משפחות לקידום בריאות הנפש
צוותי הפעולה ב”עוצמה” ממשיכים בפעילות לובי וסנגור בנושאים המשמעותיים לנו. להלן עדכון לגבי פעילויות העמותה בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2019.
1. בבית פנימה – מפגשי פעילים וצוותי פעולה
מפגשי פעילים בירושלים
ב-29 באוקטובר נערך מפגש פעילים, שבו עלו עדויות בני משפחה על מתמודדים “חצי סיעודיים”, מבוגרים ומזדקנים, שאין מסגרת חוץ ביתית המוכנה לקלוט אותם למגורים ולטיפול. משפחה שפנתה למבקר המדינה בנושא נענתה ש”אין להתווכח עם הגורם המקצועי”. עוד צוינה בפגישה עמדת משרד האוצר, לפיה אין לקופות החולים היתר להחרגת מתמודדים עם פגיעה נפשית מביטוח סיעודי.
פרויקט התנדבות מתמשך במיזם “משפחות למען משפחות”. פעילי עוצמה ממשיכים בהתנדבות במיזם, במרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול- איתנים. המתנדבים הוכשרו לתפקידם והם מסייעים לפתרון בעיות בליווי משפחות מתמודדים מאושפזים או משתחררים לקהילה, בין השאר, בשיתוף הצוות המקצועי.
צוותי פעולה ארציים
ב-16 בספטמבר, נפגש צוות השיקום לדיון במטרות ובדרכי פעולה. תיאור מקרה שעלה במפגש, העלה את סוגיית סיום מתן שירות למשתקם, ביוזמת המסגרת המעניקה את השירות ושלא על דעת המשתקם. נשאלות השאלות מהן אמות המידה לקבלת החלטה כזאת? האם יכול מערך השיקום להורות על המשך מתן השירות חרף עמדתו של ספק השירות? איזה משקל יינתן לעמדת המתמודד ומשפחתו בקבלתה של ההחלטה, ומהו המנגנון שאמור להבטיח למקבלי ההחלטות הנוגעים בדבר מידע מלא על הנסיבות?
במפגש עלה גם הצורך בקיום מאגר ממוחשב זמין ונגיש, הכולל מידע מפורט לגבי כלל ספקי השירות במסגרות השיקום השונות.
ב-24 בספטמבר, התקיים דיון בצוות קופות החולים בנושא הנגשת מידע לגבי השירותים להם זכאים מתמודדים ומשפחותיהם. הוחלט לבדוק מהו המידע הקיים באתרי האינטרנט של קופות החולים השונות על מנת לנסח מסמך מיטבי בנושא, ולהעבירו לקופות לתועלת המתמודדים ובני משפחתם.
להצטרפות לצוותי הפעולה ומפגשי הפעילים, כתבו לנו בקישור הבא.
2. פעילות במערכת המשפט
ב-8 בספטמבר, השתתפה עוצמה במעמד “ידיד בית המשפט” בדיון שנערך בביהמ”ש המחוזי בחיפה בפני כבוד השופט ברלינר, בערר שהוגש על ידי מתמודד על אשפוזו בכפיה. המתמודד הכריז על כוונתו לשוב למגורים בבית משפחתו והמשפחה לא יכלה לעמוד בכך, והעריכה כי הדבר יהווה סכנה ממשית לשלומם. הערר נדחה, והאשפוז הכפוי הוארך בשבעה ימים. בסיומם, הסכים המתמודד להמשך אשפוזו מרצון. אנו תקווה כי זה הוא צעד ראשון לקראת הליך שיקום שיאפשר את מגוריו של המתמודד בקהילה, לרווחתם ולטובתם של כל הנוגעים בעניין.
בשולי פסק הדין שניתן בעניין זה קרא בית המשפט לתת את הדעת לצורך בשיתופם של בני המשפחה בכל הקשור לאשפוזם של מתמודדים ושחרורם, לבעייתיות שבהעדרו של איזון בייצוג בפני ועדות פסיכיאטריות, ובצורך לתת למשפחות המתמודדים הדרכה, הכוונה ועזרה משפטית ראויה.
לקריאת פסק הדין המלא (PDF): לחצו כאן.
3. פעילות מול משרדי ממשלה – משרד הבריאות
המועצה הלאומית לבריאות הנפש
ב- 12 בספטמבר, השתתפה נציגת עוצמה בישיבת המועצה הלאומית לבריאות הנפש.
הוצגה “תוכנית הפיילוטים” בבריאות דיגיטלית, שמטרתה לעודד כניסה של חדשנות טכנולוגית לארגוני בריאות בארץ ולקדם את הבריאות הדיגיטלית. חברות מהתעשייה מוזמנות להגיש בקשה עם ארגון בריאות, כאשר בקשות מאושרות זוכות למימון של 20-50% מההשקעה בפיילוט.
נערך דיון בשאלה “בית החולים הפסיכיאטרי – איזה והיכן?”, בהתבסס על דו”ח ועדה שמונתה במסגרת התוכנית האסטרטגית הכוללת בתחום בריאות הנפש. הובעה הסכמה לגבי הצורך בהשלמת הרצף הטיפולי, באמצעות הכללת מרכזי בריאות הנפש (בתי החולים הפסיכיאטריים) בבתי החולים הכלליים, ומיקוד הטיפול בבריאות הנפש בקהילה, להבדיל מבית החולים. נשמעו דעות שונות בדבר אופיו וצביונו של האשפוז הפסיכיאטרי בעתיד, ואופן ארגונו ושילובו במערכת בית החולים הכללי. בכלל זה הוצג פרויקט המבקש לבחון את הקמתו של מרכז מוח והתנהגות, תפיסה חדשה לשילוב טיפול רפואי בתחומי הפסיכיאטריה , נוירולוגיה ונוירוכירורגיה בקמפוס אחד.
ב- 25 בספטמבר, השתתפה נציגת עוצמה בישיבה של תת הועדה בנושא מדדי איכות בבריאות הנפש. תת הועדה שוקדת על הכנת מאגר מדדי איכות בתחום האשפוז הפסיכיאטרי, אשר יומלץ לשקול את הכללתם בתוכנית הלאומית למדדי איכות. התקיים דיון על תהליכים והיבטים עיקריים הטעונים שיפור בכל הנוגע לאשפוז הפסיכיאטרי והרצף הטיפולי בית החולים- קהילה. הדיון התמקד בניסיון להגדרתם של מדדים, אשר יהווה זרז ותמריץ להתחוללותו של השינוי הרצוי.
צוות חשיבה בנושא “גשר בין אשפוז לקהילה”
ב- 22 בספטמבר, השתתף נציג עוצמה בישיבה נוספת של אחד מצוותי החשיבה שמונו במשרד הבריאות, כחלק מתהליך גיבושה של תפיסה אסטרטגית כוללת בתחום בריאות הנפש לקראת 2030. הוועדה מתכנסת בראשות הפרופסור גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה, ועוסקת בשמירתו של הרצף הטיפולי וביחסי הגומלין שבין אשפוז לקהילה.
המועצה הארצית לבריאות הקהילה
ב-13 בספטמבר, השתתפה נציגת עוצמה בישיבה בה נדון המשך הטיפול במעבר בין אשפוז (כללי) לקהילה, בעיקר מנקודת המבט של רפואת המשפחה. נציגתנו הדגישה את החשיבות המיוחדת במעקב ושמירת הרצף הטיפולי של חולים, המתמודדים בנוסף לתחלואת הגוף גם עם פגיעה נפשית, העולה על חשיבותו באוכלוסיית המטופלים הכללית.
האגף לבריאות הנפש (מטה השיקום)
ב- 26 בספטמבר, נפגשו נציגות עוצמה עם הגב’ דינה ברק מנהלת תחום בכירה בתחום משפחות, תיאום טיפול ופניות הציבור. המשתתפות בפגישה הציגו את המגמה בעמותה לרכז מידע לגבי היצע השירותים, התנאים למתן השירות, והשיקולים בהשמה במסגרות ובשירותי סל שיקום. הוצגה כוונת העמותה לפעול לכינונו של מאגר מידע זמין ונגיש, הכולל מידע מפורט לגבי כלל ספקי השירות במסגרות השיקום השונות. העלו שאלות הבהרה שונות בעניינים הללו. במפגש נדונו נושאים נוספים, ובכלל זה פניות ציבור פרטניות שהתקבלו בעוצמה וחילופי דעות ביחס לצעדים נדרשים לצורך ביסוס ושיפור מעמד המשפחה.
משרד המשפטים
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
ב-10 בספטמבר, השתתפו נציגי עוצמה, בשיתוף נציגים מארגונים נוספים, מקופ”ח מכבי וממשרד הבריאות, בדיון בנושא הנגשת השירות בשירותי הבריאות. הדיון התקיים כחלק מעבודת הכנה לניסוחן של תקנות הנגשת השירות בתחום הבריאות, על רקע העובדה שאנשים עם מוגבלות, לרבות מתמודדי נפש רבים, נתקלים בחסמים למימוש זכויותיהם כצרכנים של שירותי בריאות. זאת, בעיקר בשל חסמים בהתמודדות עם הבירוקרטיה הנדרשת לקבלת השירותים. נציגינו אספו לקראת הדיון עדויות מתמודדים ומשפחות על הקשיים ועל הציפיות לגבי הסיוע המתבקש והציגו אותן בפני עו”ד יהודה מירון, המופקד על גיבוש צורכי ההנגשה בתחום שירותי הבריאות וניסוח טיוטת התקנות.
מחלקת יעוץ וחקיקה (משפט פלילי)
ב- 23 בספטמבר, השתתפה נציגת עוצמה בדיון שיזמה מחלקת יעוץ וחקיקה, בנושא צוותי משבר. בדיון השתתפו נציגים שונים מהמשטרה, המשרד לביטחון פנים, משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד המשפטים, וכן נציגים מארגוני החברה האזרחית.
הדיון הינו חלק ממהלך המבקש לבחון את האפשרות לשיתוף פעולה בין משרדי, לצורך הקמתם של צוותי משבר אשר יעניקו מענה טיפולי, לאנשים עם מוגבלות, ובעיקר מוגבלות נפשית. שמצבם מצריך סיוע מידי.
הצורך בקיומם של צוותי משבר הגיע למודעות הגורמים המופקדים על אכיפת החוק, נוכח תופעת הקרימינליזציה של נפגעי נפש. נמסר, כי המשטרה מטפלת מדי חודש במאות קריאות בגין אירועים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות, בעיקר מוגבלות נפשית. קיימת תמימות דעים כי הפניה למשטרה הינה ברירת מחדל, המתרחשת פעמים רבות מתוך חוסר אונים והעדרם של זמינות או של מודעות לשירותים טיפוליים מתאימים.
המהלך הנבחן כיום החל בעקבות קריאתם של ארגונים שונים, לרבות עוצמה, למענה ראוי למצבי משבר נפשיים. הדרישה הועלתה, בין השאר, במכתבים לשרים הנוגעים בעניין בעקבות מותו של יהודה ביאדגה ז”ל, אשר נורה על ידי שוטר בבת ים, לפני כעשרה חודשים.
4. שיתופי פעולה עם ארגוני החברה האזרחית
יספר”א
ב- 23 בספטמבר, השתתפה נציגת עוצמה, החברה בוועד המנהל של יספר”א בישיבת התארגנות אסטרטגית לקראת כנס העשור שיערך בדצמבר ובו תתארח הגב’ פטרישיה דיגן, מהוגות גישת ההחלמה בבריאות הנפש.
פורום הארגונים בבריאות הנפש
ב-19 בספטמבר, השתתפו נציגות עוצמה במפגש הפורום. המפגש יוחד בעיקרו להיקף הנמוך של פניות הציבור למשרד הבריאות וקופות החולים. קיימת הסכמה בין הארגונים בדבר חשיבותן של פניות ציבור, כאמצעי למימוש זכויות, להעצמת המתמודדים והמשפחות, ולצורך העלאתם של חסמים וחוסרים על סדר יומם של מקבלי ההחלטות. נציגי הארגונים שהשתתפו בדיון סקרו את המצב הקיים בקהילה ובבתי החולים. המשתתפים דיווחו על פעילות עכשווית במטרה לעודד ולייעל פניות ציבור בנושא השירותים בבריאות הנפש והתקיים דיון בדבר אמצעים ופעולות בהם ניתן לנקוט לצורך קידום הנושא.
צוות חשיבה בנושא מענים לאוכלוסייה מבוגרת המתמודדת עם מוגבלות נפשית
ב-9 בספטמבר, השתתפו נציגות עוצמה במפגש ארגונים בביה”ס לשיקום, בקריה האקדמית אונו, שנועד לחשיבה, זיהוי ובניית מענים מותאמים בקהילה לאוכלוסייה מבוגרת המתמודדת עם מוגבלות נפשית. על מנת לתרום לשינוי המצופה בתחום, חברו למפגשים נציגי האקדמיה, משרד הבריאות, עמותות המפעילות שירותי שיקום, מכון המחקר ברוקדייל, החברה הישראלית לפסיכיאטריה של הזיקנה, עובדות סוציאליות, מדריכי שיקום ומתמודדים. היוזמה לתהליך היא של עמותת לשמ”ה, לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש.
פטריק לוי, המלווה מטעם לשמ”ה את התהליך, הנחה את משתתפיו לרכז את החסרים בפן הפוליטי, הכלכלי, החברתי, הטכנולוגי והבריאותי בתחום הטיפול באוכלוסיית קשישים המתמודדים עם מוגבלות נפשית. זאת, במטרה לגבש סדרי עדיפויות לפעולה. נציגות עוצמה ריכזו לקראת המפגש את עמדות פעילי עוצמה בנושא זה.
ב- 28 באוקטובר, נערך מפגש ההמשך. עו”ד ערן טמיר, מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הרצה על זכויות לבני הגיל השלישי באוכלוסייה הכללית. המשתתפים התייחסו לתופעה של הזדקנות מוקדמת של נפגעי נפש יחסית לממוצע בחברה. כמו כן לקיפוח נפגעי הנפש בקבלתם לבתי אבות. עוה”ד הציג את הנוהל, לפיו אדם המגיע ממסגרת של הוסטל או מאשפוז פסיכיאטרי, או שהיה מאושפז בשנתיים האחרונות- אינו מתקבל לבית אבות (עצמאים/תשושים) אלא דרך ועדה בין-משרדית. לאדם עם אבחנה פסיכיאטרית המגיע מהקהילה, ללא עבר אשפוזי בשנתיים האחרונות, אין מניעה מטעם משרד הרווחה לקבלו, וההחלטה היא של בית האבות עצמו. המשתתפים העלו חסם משמעותי נוסף לפיו לרוב המתמודדים הקשישים, הזקוקים למסגרת בית אבות, אין את היכולת הכלכלית לממן מגורים במסגרות אלו.
5. סיורים ימי עיון והרצאות
סיור במרכז לבריאות הנפש שער מנשה
ב-28 באוקטובר, אירח המרכז לבריאות הנפש שער מנשה קבוצה של פעילי עוצמה. הקבוצה לוותה במשך הביקור על ידי מנהלת השירות הסוציאלי, עו”ס הגב’ אורית קופרברג, ומנהלת מרכז המשפחות, עו”ס הגב’ עמית לוין.
הגב’ לאה בוצר, המנהלת האדמיניסטרטיבית של המרכז, הציגה בפני הפעילים את מגוון מחלקות בית החולים, לרבות מחלקות ייחודיות (המחלקה המשפטית והמחלקה לביטחון מירבי). היא סקרה תהליכי שינוי בניהול המרכז: שאיפה לפתיחת המקום לציבור הרחב והפחתת הסטיגמה, ופרויקטים ייחודיים וחדשניים דוגמת המחלקה השיקומית ומיזם “קפה טוב”. היא התייחסה גם למתקפה התקשורתית על פעילות המרכז, וציינה שהמרכז עבר תהליך של אקרדיטציה –התאמה לתו תקן בינלאומי, הכרוך בבחינה חוזרת ונשנית של רכיבי התקן.
המפגש עם הגב’ בוצר התקיים במרפסת “קפה טוב”. בית קפה רחב ידיים, הצופה לנוף גלילי וממוקם במתחם בית החולים. המיזם, מופעל על ידי מתמודדים מהמחלקה השיקומית שבבית החולים, והינו סניף של רשת המופעלת על ידי ספק שירות במערך השיקום. הייחוד והחידוש שבקיומו, הוא הפעלתו בתחומי בית החולים, על ידי מי שעדיין מאושפזים.
בשיח שהתפתח במפגש העלתה אם שבנה אושפז במחלקה סגורה במרכז את מחאתה ותסכולה מכך שביקורי המאושפזים אינם מתקיימים במחלקה, כי אם בחדר המיועד לכך, כאשר המחלקה עצמה מחוץ לתחום למשפחות החולים. נאמר למבקות, כי הדבר נובע משיקולי צנעת הפרט של השוהים במחלקות האשפוז. יחד עם זאת, הובטח לפעילי עוצמה כי הנושא יועלה לדיון בבית החולים, אשר יבחן את עמדתו בנושא ויימשך הקשר בעניין זה.
הסיור בבית החולים כלל ביקור במרכז המשפחות, במרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית ובמחלקה השיקומית.
מנהלת המחלקה השיקומית הד”ר קנול, האחות הראשית והעובדת הסוציאלית של המחלקה פגשו את קבוצת הפעילים בהמשך סיורם. במחלקה זאת, שוהים מאושפזים בצו. מדובר במתמודדים שהיו מעורבים בהתנהגות המוגדרת “עבירות חמורות” לו עמדו למשפט פלילי. משפט כזה, לא התקיים בהעדרה של אחריות למעשיהם על רקע מחלתם הנפשית. מטופלים אלה, מאושפזים בכפיה, בצו בית המשפט כתוצאה מאותם אירועים. המחלקה השיקומית, הפתוחה בפני מי שתפקודם היום מאפשר זאת, הינה מחלקה פתוחה, המעוצבת כדירות מגורים, דייריה עובדים, והיא פועלת במגוון מישורים להוות גשר לחזרת המאושפזים לחיים בקהילה.
המרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית הינו חלק מפעילותה של מחלקה ב, שהינה מחלקה פתוחה. פעילות המרכז כוללת תוכנית טיפול בת שבועיים, באשפוז אלקטיבי ומתוכנן מראש, שנועד לתמוך ולהעצים את הטיפול השוטף הניתן בקהילה לנפגעי תקיפה מינית, באמצעות מתן טיפולים מתמחים ואינטנסיביים להקלת מצוקת המטופלים.
ביה”ס לשיקום בקריה האקדמית אונו
ב- 5 בספטמבר, השתתפו נציגות עוצמה בכנס השנתי של ביה”ס לשיקום בקריה האקדמית אונו. נושא יום העיון היה שירות שיקומי מוכוון אדם – טעימות מהתערבויות חדשות מקדמות שילוב והחלמה. הנציגות נטלו חלק בסדנאות בהן עסקו במסגרות טיפול בקהילה, היכרות עםNLP , תקצוב אישי וחדשנות בשיקום.
מרכזי משפחות
ב-23 בספטמבר, השתתפו נציגות עוצמה ובני משפחתן ביום העיון השנתי של יה”ל בנושא “מעגל של דאגה ואהבה- הורות בבריאות הנפש”. יום העיון נערך בהנחיה ושיתוף בני משפחות של מתמודדים, והתמקד בזוגיות והורות למתמודדים ושל מתמודדים.
מפגש עמותות בחסות חברת יאנסן
ב- 18 בספטמבר, השתתפו נציגות עוצמה בכנס. התקיים פאנל, בנושא מחקרים קליניים בהשתתפות מטופלים בניסויי יעילות תרופות וטיפולים חדשים. בדיון, השתתפו חוקרים מהמרכז לניסויים קליניים ובקרת איכות מבתי החולים איכילוב ורמב”ם. כמו כן הופיעו נציגי אוכלוסיית הנסיינים, ביניהם מי שנוסו לגביהם תרופות לאחר שמוצו כל אפשרויות תרופות “קו אחרון”. משמעות מידע הנאסף ממטופלים באמצעות שאלונים כחלק ממחקר קליני, ( Patient Report Outcomes‘ PROMs ) הוצגה על ידי מנהל התוכנית בביה”ח שיבא, שם בוצע מחקר לגבי מטופלים לפני הטיפול הרפואי, במהלכו, ושנה אחריו. ב-2019 התהליך התרחב גם לתחום הפסיכיאטריה.