עוצמה עמותת משפחות לקידום בריאות הנפש
מאת: פרופ’ אלי שמיר, יו”ר עמותת ‘עוצמה’ בשנים 2000-2015
איתי קנדר פירסם ברשת, במסגרת הדיון הציבורי על שילוב המשפחות בטיפול במתמודדים במחלת נפש (ראו בקישור הבא), מסמך חשוב הכולל הפניות מעניינות. כותרת המסמך “במקום אשמה בואו נדבר על אחריות”, אבל איתי טול קורה מעל עינייך, למרבית הצער אתה מטיח בפרסום שלך האשמה קשה ולא מוצדקת בעמדת עמותת ‘עוצמה’ ובי (החתום מטה).
בציטוט הבא אתה כותב: “כיום, גוברת הכרה ברחבי העולם, שמצבו של המתמודד ישתפר, אם משפחתו תהיה חלק מהדרך הקשה, שבה הוא פוסע [במאמר מוסגר: מדוע “אם”? הרי המשפחה היא תמיד חלק מהדרך הקשה] (…) הפתרון לדידו (הכוונה לחתום מטה) הוא תמיכה באלמנטים הכפייתים של המערכת השיקומית–פסיכיאטרית, ולמעשה גיוס של המשפחות כגורם תומך לעניין”.
על מה נסמכת האשמה זו? על תמיכת ‘עוצמה’ במרכזי מית”ל, מוקדי הייעוץ והתמיכה למשפחות במערך האישפוז, הפועלים על פי הדגם שפעל בהצלחה רבה במשך 15 שנים בבית החולים בבאר שבע ופותח והופעל על אנשי מקצוע בסיוע הנהלת בית החולים. אכן נכון, שמית”ל באר שבע חולל הטבה משמעותית בחיי המתמודדים והמשפחות (ראה למשל, המחקר של ענת שלו ורון שור), ובוודאי הפחית את האישפוזים בכלל, הן בהסכמה והן בכפייה!
מרכזי מית”ל פועלים בתמיכה במשפחות החל מהטראומה הקשה של האישפוזים הראשוניים, עבור לסאגה של אישפוזים חוזרים וטיפולים בתחלואת נפש קשה וכרונית. ואמנם – ‘עוצמה’ דורשת הנהגת צורת הדגם הזה בצורה ייעודית בכל מערך האישפוז, כמו שיש בהם אחות ראשית ופסיכולוג /פרמקולוג ראשי. וזהו מאבק לא קל מול הממסד. מצד אחד, השירות הזה יניע את מחלקות האישפוז להתייחס למשפחות ולהעביר להן מידע חיוני, ומצד שני, יגיע לבתי המשפחות כדי להדריכן במיטב הטכניקות להתמודדות עם התחלואה הקשה, כולל הטכניקות שאליהן התייחס איתי קנדר.
כמו כן, ‘עוצמה’ דורשת מהממסד הנהגת שירותי חירום על ידי ניידות זמינות 24/7, שיגיעו למתמודדים במגוריהם, כולל בתי המשפחות, במקרה של החמרה קשה במחלתם, במצבים של סיכוני התאבדות, סיכוני גלישה לאלימות, ויתר התסמינים של פסיכוזות קשות. זאת, כמו שיש שירותי מד”א במחלות הגוף. האם לזה ייקרא תמיכה באישפוזים כפויים? הניסיון מוכיח שהיעדר שירותים וניידות כאלו גרם במשך עשור להכפלה של מספר חולי הנפש המובאים לחדר מעצר ואחר כך לאישפוזים בצו (ראו הפנייה לשנתון סטטיסטי של בריאות הנפש 2012, שפורסם ב-2014, עמוד 53, בקישור הבא). זהו מסלול הכפייה האכזרי והקשה ביותר עבור החולים המתמודדים והמשפחות. התרענו על כך בפני משרד הבריאות ומינהלת הרפורמה בבריאות הנפש.
איתי קנדר מפריז בהערכת העוצמה של עמותת ‘עוצמה’. נכון של’עוצמה’ היה חלק חיוני בניסוחים ובסינגור לקבלת חוק שיקום נכי נפש בקהילה 2000. ובהמשך, חלק חיוני לא פחות בתמיכה במערכי השיקום, הרחבתם ושיפורם, כולל המרצת הקמה של מרכזי ייעוץ ותמיכה למשפחות בקהילה ב-15 ערים ויישובים בארץ, שרובם מופעלים על ידי עמותת ‘אנוש’ (“מילם”) והם פועלים בהצלחה רבה. ‘עוצמה’ ממשיכה להוביל את הדרישות להרחיב את המרכזים הללו בתקציב השיקום, ובמיוחד במגזר החרדי ובמגזר הערבי.
‘עוצמה’ נטלה חלק מרכזי ומוביל במאבק הממושך להנהגת הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש וכיום ממשיכה בהמרצת יישומה המועיל והנכון. כל זאת, ואף קידום מערך השיקום, נעשה במסגרת קואליציה של ארגונים, הכוללת את עמותת המתמודדים ‘לשמה!’, את עמותת ‘בזכות’, עמותת ‘אנוש’, מטה מאבק הנכים ועוד ארגונים. יש ביניהם לעיתים חילוקי דעות, אבל לעולם לא היו האשמות!
ברצון ‘עוצמה’ תשתף פעולה עם ‘אהדה’,עם ‘מרחבים’ בקיבוצים ועם הטכניקות שנזכרות בקישורים במסמך. אנו מזמינים את איתי קנדר והארגונים עימםפ הוא עובד לפתוח בדיאלוג, להמשך בשיח ולפתח עבודה משותפת בנושא ובנושאים אחרים.
קיראו עוד באתר של ‘עוצמה’ את עמדותיה (ניירות עמדה) ובמיוחד בסוגיית המשך צמצום מערך האישפוז הפסיכיאטרי.