עמדת עוצמה: צורך דחוף במענה לילדים פגועי נפש במערכת החינוך

פעילות עוצמה, מרים בר ניר ואורנה, מדווחות על פעילות העמותה בדיונים בוועדות שונות בכנסת במהלך נובמבר 2017 בנוגע לצורך הדחוף במתן מענה לילדים פגועי נפש במערכת החינוך.

תקנות ההנגשה במסגרת החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

אחד היעדים החשובים של עוצמה הוא להגיע למצב שבו מערכת החינוך תיתן מענה לצרכים של ילדים פגועי נפש. את המאבק להשגת יעד קיימנו בחודשים האחרונים בעיקר במסגרת דיונים שנערכו בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא התקנות המיועדות להנגיש את הלימודים עבור ילדים בעלי מוגבלויות.

תקנות אלו הן חלק ממכלול תקנות אשר משרדי הממשלה השונים מחויבים להתקין לאור חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. ארגונים רבים משתתפים בדיונים הללו. ל”עוצמה” שתי נציגות בדיונים הללו ואנו נתקלים בקשיים רבים בעבודה מול נציגי משרד החינוך בוועדה בשל הפרשנויות השונות הניתנות לחוק ומתוך כך לתקנות המבקשות להוציאו אל הפועל.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות קובע, כעקרון יסוד (סעיף 19 ב’): ש”אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי“. עמדת עוצמה, ועמדת רוב הארגונים האחרים, היא שבהנגשת השירות של מוסדות החינוך מדובר בכלל ההנגשות הנדרשות לתלמיד על מנת שיוכל ללמוד.

משרד החינוך נותן פרשנות מאוד צרה לדרישת החוק. על פי פרשנות משרד החינוך רק ההתאמות בסביבת הלמידה מתבקשות מדרישת החוק להנגשה השירות. המשרד עומד כחומה בצורה כנגד כל דרישה להנגשה שמשתמע ממנה סיוע אנושי.

למותר לציין שבמצב כזה לא יינתנו בתקנות ההנגשה מענה לאף אחד מהצרכים של אוכלוסיות רחבות של תלמידים (שיש להם לקויות למידה, קשיים קוגניטיביים או קשיי תקשורת) ובפרט לא לילדים שלנו, המתמודדים עם מוגבלויות נפשיות.

ח”כ אילן גילאון, יו”ר הדיונים בתקנות הנגישות, מביע עמדה מאוד נחרצת כנגד עמדת משרד החינוך. לדעתו, המשרד לא הטמיע כלל את תפיסת העולם העומדת בבסיס הרעיון של ההנגשה. מאידך אין לדעתו אפשרות להביא את משרד החינוך להסכמה על תקנות שמבטיחות הנגשה במלוא מובן המילה אלא בשינוי החקיקה.

הרחבת ההנגשה גם למתמודדים עם מגבלות נפשיות

אם וכאשר יעלה נושא השינוי בחקיקה נצטרך להידרש לנושא נוסף, שהוא מרכזי עבורנו, והוא שיש בחוק הבטחה ספציפית של מענה רק לתלמידים שיש להם לקויות בתחום הראייה והשמיעה. עמדתנו היא, שהחוק צריך להבטיח באופן מפורש מענה לצרכים של אוכלוסיות שיש להם לקויות או קשיים בתחומים שונים. נושא נוסף שיצטרכו לתת עליו את הדעת הוא תהליכי ערר בנושאי מתן ההנגשות.

התאמת תנאי בחינה – גם ילדים המתמודדים עם מוגבלות נפשית זכאים לה

היות ושינוי בחקיקה הוא תהליך ממושך, והוא לא צפוי בזמן הקרוב, משתדלים אנשי הנציבות והכנסת להגיע למצער להסכמה על תקנות שונות. על כן בדיונים על תקנות הנגישות, אנחנו מתמקדים בניסיון לקדם את ילדינו במסגרת התקנות שמשרד החינוך נאלץ להסכים עליהן.

התקנה הרלוונטית היא התאמת דרכי הבחינות. תלמידים רבים זקוקים לתיווך אנושי של הבחינה. משרד החינוך שולל כל תיווך מסוג זה על בסיס שהן פוגעות ב”טוהר הבחינות”. ח”כ גילאון הורה למשרד החינוך למצוא נוסח חוק שיאפשר לכל תלמיד את ההתאמה הנדרשת לו. גם אנחנו נגיש נייר עמדה בנושא זה. למרות שמדובר בסעיף קטן אנחנו סבורות שמשמעותו, אם נצליח במשימתנו, תהייה מרובה מהבחינות הבאות:

• הוא יאפשר לנו להנכיח את הילדים שלנו בתקנות.
• הוא יאפשר לנו להנכיח את הרעיון של תיווך אנושי בתקנות.
• הוא יאפשר לנו לערער על הבלעדיות של אבחון פסיכיאטרי כבסיס למתן התאמות לתלמידים עם “הפרעות” נפשיות/רגשיות.
• הוא יאפשר לנו להכניס התייחסות לוועדות ערר מחוץ למשרד.

שילוב ילדים בעלי מוגבלויות במערכת החינוך

מרחב נוסף בכנסת, שבו התחלנו לפעול לאחרונה, הוא וועדת החינוך של הכנסת. יו”ר הוועדה, ח”כ יעקב מרגי, פועל רבות לקידום השילוב של ילדים שיש להם מוגבלויות בחינוך הרגיל, ואף הוא מעוניין בקידום חקיקה שתבטיח את הנדרש על מנת לקדם מטרה זו. צפוי כאן תהליך ארוך וממושך, ואנו נערכים אליו.