עוצמה עמותת משפחות לקידום בריאות הנפש
הזרעים של חזון ההחלמה נזרעו כתולדה של עידן האל-מיסוד. הכישלונות ביישום מדיניות האל-מיסוד עימתו אותנו עם העובדה שאדם עם מחלת נפש רוצה או צריך יותר מאשר רק הקלה בסימפטומים. לאנשים עם מחלות נפש קשות (להלן גם: מתמודדים) יכולים להיות צרכים מרובים של דיור, תעסוקה, השכלה וצרכים ורצונות חברתיים. האל-מיסוד שינה באופן קיצוני את האופן שבו מערכת השירותים מנסה להיענות לרצונות ולצרכים האלה. לא עוד בית החולים מנסה לתתה להם מענה; אלטרנטיבות רבות במסגרות קהילתיות ומסגרות אשפוז חלופיות החלו להופיע מאז האל-מיסוד. המגוון הזה דרש המשגות חדשות, הן באשר לאופן שבו שירותים למתמודדים צריכים להתארגן ולהינתן, והן באשר לרצונות ולצרכים של מתמודדים. דרך חשיבה חדשה זו לגבי שירותים ולגבי האנשים שאותם הם משרתים הניחה את היסודות להופעתו הגוברת של חזון ההחלמה בשנות ה-90.
בפתח הדיון על חזון ההחלמה, מאמר זה מתאר בקצרה את המושג של מערכת תמיכה קהילתית ואת השירותים הבסיסיים שנכללים בתוכה. לאחר מכן, נסקרת בתמציתיות הבנה מעמיקה יותר של ההשפעה הכוללת של מחלת נפש, כהמשגתה במודל השיקום. על רקע יצירת המערכת הקהילתית ומודל השיקום, המספקים בסיס היסטורי וקונספטואלי, יוצג מושג ההחלמה כפי שאנו מבינים אותו כיום.
קישור למאמר המלא של אחד מהוגי הדעות החשובים בתחום השיקום וההחלמה, שפרש חזון מלא לגבי מקומה של הקהילה בתהליכי ההחלמה וההתמודדות עם מחלות נפש: החלמה ממחלת נפש.