היחס של צה״ל לתחום בריאות הנפש משתנה לטובה בשנים האחרונות.
כדאי לקרוא את הכתבה המעניינת של מאיה פולק:
״עד לפני כמה שנים חיילים נמנעו מללכת לקב”ן. זה לא היה מקובל. אבל בשנים האחרונות עשה חיל הרפואה שינוי של 180 מעלות. מהפכת בריאות הנפש הוציאה את הקב”נים מהמשרדים, והביאה אותם אל השטח…
הפגישה הראשונה של חייל עם קב”ן יכולה להתקיים עוד בהיותו מלש”ב (מועמד לשירות ביטחון) – אם הביא עמו לבקו”ם מסמכים רפואיים המעידים על בעיה נפשית, או אם מי מהגורמים המעורבים בהליך המיון הפנה אותו לאבחון. “רבים מהמלש”בים האלה יוצאים מהקב”ן ללא שום סימון או מגבלה מיוחדת, כי הבדיקה שלהם תקינה”, אומר בן־יהודה. “האחרים – אלה שיש לגביהם אבחנה פסיכיאטרית, או שמסתמן שיגלו קשיים בשירות – יקבלו ציון קה”ס (קשיי הסתגלות – מ”פ) שיש לו כמה דרגות, או שהדבר יתבטא בפרופיל הכשירות שלהם, אם מדובר במצב שקשור להפרעה נפשית. התכלית העיקרית של המפגש הזה אינה לתייג את המועמד, אלא להגן עליו מפני שיבוץ לא מתאים, שיכול לחשוף אותו לסיכון יתר”.
הפגישה הראשונה של חייל עם קב”ן יכולה להתקיים עוד בהיותו מלש”ב (מועמד לשירות ביטחון) – אם הביא עמו לבקו”ם מסמכים רפואיים המעידים על בעיה נפשית, או אם מי מהגורמים המעורבים בהליך המיון הפנה אותו לאבחון. “רבים מהמלש”בים האלה יוצאים מהקב”ן ללא שום סימון או מגבלה מיוחדת, כי הבדיקה שלהם תקינה”, אומר בן־יהודה. “האחרים – אלה שיש לגביהם אבחנה פסיכיאטרית, או שמסתמן שיגלו קשיים בשירות – יקבלו ציון קה”ס (קשיי הסתגלות – מ”פ) שיש לו כמה דרגות, או שהדבר יתבטא בפרופיל הכשירות שלהם, אם מדובר במצב שקשור להפרעה נפשית. התכלית העיקרית של המפגש הזה אינה לתייג את המועמד, אלא להגן עליו מפני שיבוץ לא מתאים, שיכול לחשוף אותו לסיכון יתר”.
לינק לכתבה המלאה:https://www.makorrishon.co.il/magazine/284887/