בסוף השנה שעברה (2022) הועבר תחום הטיפול בהתמכרויות מאחריותו הישירה של משרד הבריאות לידי קופות החולים. במדינה בה אחד מכל שבעה אנשים מתמודד עם התמכרות, יש לכך משמעות גדולה.
חשוב להזכיר שהתמכרות לא מתחילה ומסתיימת בצריכה של הגורם הממכר (סמים, תרופות, אלכוהול, הימורים, סקס או משחקי מחשב), אלא כרוכה במחירים כבדים של סבל נפשי, תחלואה פיסית, בידוד חברתי ופגיעה כלכלית. לכן הטיפול הוא מורכב ורגיש מאוד.
שיטת הטיפול המקובלת בארץ לאורך שנים היתה קשוחה מאוד כלפי המטופלים ולא נעדרה שיפוטיות ומוסרניות. המחקר בתחום, לעומת זאת, מראה שהתמכרות יכולה להיות תוצאה של לקות במנגנון במוח הנקרא ׳מערכת הגמול׳ או של חילוף חומרים באזורים מסוימים במוח. ההתמכרות היא לקות פיסית שמשפיעה על התנהגות ויכולה להתחיל באירוע טראומטי, בטיפול לא נכון בסבל נפשי או בהפרעה פסיכיאטרית.
במדינות שעברו מרדיפת מתמכרים וקרימינליזציה שלהם להתייחסות להתמכרות כבעיה רפואית (כמו פורטוגל, לדוגמה), חלה עליה במספר המכורים שפונים לטיפול וירידה במקרי המוות שנגרמו מהתמכרות.
לפני כשנתיים פורסם מחקר שבדק את היחס של תושבי ישראל להתמכרויות וגילה שהן מקבלות יחס שלילי יותר מכל מחלה אחרת, פיסית או נפשית. גם סקר בין רופאים גילה שהסטיגמה על מתמודדים עם התמכרות היא שלילית.
גם אם חל שינוי בעשר השנים האחרונות בשיטות הטיפול בהתמכרויות, ההפרדה שלהן ממערכת הבריאות הציבורית של קופות החולים חיזקה את הסטיגמה בציבור ובין אנשי המקצוע. כעת, כשהטיפול הועבר לקופות החולים יש הזדמנות לשנות את הגישה הטיפולית, לבסס אותה על המחקר העדכני ולהכשיר את הרופאים ואנשי מקצוע נוספים בתחום הבריאות לטפל במכורים באופן אמפאתי ויעיל יותר.
למידע נוסף מומלץ לקרוא את הכתבה בעיתון ׳הארץ׳ – אחד מכל שבעה ישראלים מתמודד עם התמכרות. הטיפול בהם חייב להשתנות
לפודקאסט של ׳כאן׳ שבו מכורים נקיים משוחחים על התמכרויות – מכורים